גרבי הרשת האלו מקיפות את הרגליים שלה מקרוב קרוב, וגורמות להן
להראות, עוד יותר מתמיד, כמו רגלי השלד ההוא - ממעבדת
ביולוגיה.

היא יושבת ואוכלת כמו ילדה טובה, כדי להיות בריאה, היא אומרת.
אבל בעצם היא יושבת ומתפללת. שכל ביס ילך לה לרגליים. היא
אוהבת קריקטורות בעיתון אבל לא במראה.

לחולצה הזו מחשוף נמוך במיוחד שחושף, יותר מתמיד - את הפסים
הבהירים האלו שאולי מוכיחים שגדלו לה הציצים, אבל גם עושים
אותם ממש לא יפים. היא גם צמודה ומבליטה החולצה, את הבטן
העגולה-עגולה שלה. כמו של תינוקת. אם תביטו מקרוב תראו לה
בליטות קטנות על הבטן, כל בליטה ביס. על אחד כתוב "רגל" על שני
"ירך" על שלישי "רק לא לבטן. בבקשה."

היא יושבת עם חברות שהיא אוהבת ורוצה לבכות לבכות לבכות כי היא
כל כך שונאת מה שהיא רואה שם כשהיא מסתכלת בבוקר, והן רק
אומרות לה לסתום את הפה. שתראה את הרגליים שלה, אין לה זכות.