New Stage - Go To Main Page

ענבל בן דוויד
/
כאב שליוו

אני עוצמת את העיניים
ומסתכלת פנימה
לא מוצאת שום דבר.
אני עוצמת את העיניים
ומחפשת משהו
ולא יודעת מה.
אני פותחת את העיניים
ושוב פעם עוצמת
פתאום מרגישה כל כך רע
מרגישה כל כך עייפה.
ואז הדמעה זולגת מתוך השקט שעכשיו אני בו מצוייה
השקט הזה כל כך כואב
ועם זאת הוא כל כך שליוו
הוא גורם לי להרגיש כל כך לבד
ובנוסף לשקט הכואב הבדידות כואבת יותר.
הדלת נסגרת, המוסיקה נדלקת
אני מתיישבת על המיטה עוברת תנוחה,
הטלפון מצלצל וקולו כבר לא נשמע
הרגשה שהכל כבר מת.
העיניים פתוחות אבל על שום דבר הם לא מסתכלות
המחשבות מתרוצצות ובכל זאת אני לא חושבת על כלום
הדמעות נפסקות
העיניים נעצמות
הרגשה של עייפות
אני לוקחת נשימה ארוכה ונרדמת
נרדמת בתוך כאב ממושך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 29/4/01 8:25
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענבל בן דוויד

© 1998-2022 זכויות שמורות לבמה חדשה