|
לפעמים הדמעות פשוט נופלות
ואת נזכרת במי שרצית להיות
משרבטת מלים קרות על דף חם
משחררת כעסים על אנשים מזדמנים
הפחד להיות לבד
הוא לא פחד הגיוני
נגעת בו כל חייך
אז למה הדמעה?
צמאה ונושרת
נעצבת ונעלמת
החלון סגור
אך העולם חודר פנימה
שקט ומלא ברעש משאיות
רחוב ללא מוצא
או שאולי זו אני.
כל מילה שנכתבת
סותרת
כך בנוי העולם
פרדיגמה מתמשכת
של דת ושנאת חינם
נגיעה אחת
מרפרפת על עור יבש
פוחדת
נרתעת
נעצרת רגע לפני הכוויה מהאש
מלטפת כאב חדש
נזכרת
זועקת, מחפשת,
רוקעת ברגליים יחפות.
נרדמת. |
|
|
"אז... אתה הולך
לאשר סלוגן?"
מתוך ספרו של
שמואל
איציקוביץ',
"מיליון ואחת
דרכים להגיד
"זיון" מבלי ממש
להגיד את
המילה." |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.