בוקר, שמש, אני לא רעבה
ז'ורחט מוזגת מים חמים.
הנה כאן, בפינה המזרחית
מחצלת קש, מגש תמרים.
המים ניתזים בקילוחים דקים על גוף המתרחץ
לא לכולם מגיע, בטח שלא לי.
ערב, רוח, אני לא עייפה
תמרים מחליקים לגרוני היבש
תחת צל כנפיה, היא רוכנת מעליי
מוזגת, מסבנת, את גבי, את ירכיי.
סיר מתכת, ניצב למרגלות גופה
'אמרתי לך גברת, אני לא עייפה'.
המים ניתזים בקילוחים דקים על גוף המתרחץ
לא לכולם מגיע, בטח שלא לי.
אספה אותי מהרחוב, מהביוב, מהפחים
אל הפינה המזרחית, מחצלת קש, מגש תמרים.
הציעה לי, הגישה לי, סיבנה אותי, ניגבה אותי
הריחה והבטיחה, השכיבה לישון,
אכלתי ושבעתי, קולחתי וגם נחתי
העברתי סמרטוט, רחצתי בסבון.
המים ניתזים בקילוחים דקים על גוף המתרחץ
לא לכולם מגיע,
בטח ובטח שלא לבוזזת קשישות חסרת מוסר
כשם שאני. |
