|
כזהב האש תבערנה שפתותייך בנפשי
ותצמיח להבת תשוקתי,
ותתפשט אל כל גופי,
ותפרוץ מעיין אושרי ואהבתי.
כנקב הסיכה חודרות עינייך לנפשי
בייסוריי אהבה מתוקים
הזורמים באקסטזה
שאיננה ניתנת לרוויה,
ומשקים את גני הווייתי
ומצמיחים פירות בגן של לבי.
מעת לעת מתחבקים ומתנשקים,
מזינים ומוזנים במעשים טובים
הגורמים לרצות עוד ועוד
ולהיות יצרני כל ההוויות,
ההופכות אהבתנו לתרופה בדוקה
עבור נפש מייחלת וחפצה.
21/09/02 ©
מצגת השיר:
http://www.angelfire.com/poetry/arbel2/aavaketrufa.pps |
|
|
זה נכון, פעם
הדרך לגהינום
היתה רצופה
כוונות טובות
אבל לפני שנה
החלפנו לאקרשטין
זה אולי פחות
טראגי
אבל מגיעים הרבה
יותר מהר
האנטי כרייסט
ברגע של וידוי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.