כשהכרתיה הייתה מחוברת
לצפרדע אחרת,
וראתה בו נסיך נדיב
אף כי הייתה עבורו רק כחטיף;
בא לשעה, שעתיים לצורכי גיוון
בהן ברח מהמציאות,
שילם בנדיבות ב"הוצאות מוכרות"
וה"נסיכה" נהנתה מבילויים ותענוגות,
אף כי ידעה שכנשוי איננה שלו
ואין סיכוי שישנה ממנהגו.
התחלתי לחדור לחייה לאט אך בטוח
והוא- צעד אחר צעד נעלם מחייה.
נתנה לי לחוש כנסיך אמיתי
ואמרה לי: "כמו נסיכה אתה גורם לי להרגיש,
פתאום מתחילה להאמין שאהבה היא ממשית,
פתאום מרגישה בסקס כה חופשית,
פתאום מגלה שאורגזמה גם אפשרית."
הראיתי לה בדרכיי שלי
שאיכפת לי;
במבטים אינסופיים,
בנגיעה כה חושנית,
במילים יפות,
בהבעת רגשות ומתעצמות.
אך לא היה בכל הנ"ל
שתהא הנסיכה בטוחה בכלל
שרוצה היא בי כנסיך צמוד לידה
או, שמא, נוהה היא רק אחר חוויה.
פעם רצתה להתערבב בחיי
ופעם אחרת - רק להתרכז במנעמיי.
כן, היא הייתה נסיכה מפונקת וספקנית
אשר פחדה משינויים לעתיד,
ורק מגעיי שחררו פרפריה מקרבה
בימים שלצדי התעוררה.
שהייתה עם עצמה, לפעמים,
חלמה להיות נסיכה של נסיך,
אך ברוב הימים שרובם שגרתיים
התרוצצו בראשה שדים עקשניים
שהחלישו את רצונה והתמדתה
בשביל החדש שבחייה בחרה,
וביקשה היא, ברוב ייאושה
להשיב לעצמה דרכה הישנה-
לא להיות מחויבת לאהבה
כאשר אפשר רק לקפוץ מחוויה לחוויה,
בלי אהבה שלווה
הנראית בעיניה כשיגרה מעיקה.
18/07/03 ©
|
