''אתה ארבל'' היא שאלה
''מובן שזה שמי'' השבתי לה.
מזה הרגע ידעתי כי זו הנערה
אותי הפנטה אך למה, טרם ידעתי.
על עובדה זו שנכונה היא
רק לבי יכול היה להעיד
בזו, סערת הרגשות הנעימה והחלומית!
כמוקסם נעצתי בה עיניי
וראיתי את עיניה העירניות והמבקשות.
מה ביקשה זו אהובה? האם אותי היא מבקשת? טרם אדע!
יודע אני רק שבזו הנערה חשקתי
ודי בכך כדי לצאת למסע הכיבושים, כיבוש לבבה...
והנה אני אוחז בזרועותיה
ויותר משאני כובש ,אני נכבש...
יצריי להטו, וודאי הרגישה זאת
לפי להט נשיקותיי.
רציתי לומר לה אותן מילים פשוטות,
"אני אוהב אותך"
אך משהסתכלתי בעיניה
קראתי בהן את שרציתי לדעת,
שהיא כבר יודעת ומבינה נפשי
גם בלי שאומר...
וכך הפך אושרי להיות אושרה
ואושרה חלחל אלי וחיזק האהבה,
זאת האהבה שרק התחילה...
1975©
<ואני רק נער> |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.