- לילה טוב יובלי! רוצה שאני אכסה אותך בשמיכה?
- לא רוצה, לא רוצה לישון! נטע, תספרי לי סיפור!
- בסדר, איזה?
- סינדרלה. לא, לא... שלגייה.
- אין בעיה, אבל אתה הולך לישון ישר אחרי זה. היה הייתה פעם,
בממלכה רחוקה...
- אה, בעצם אני לא רוצה את זה. תספרי לי על פינוקיו.
- פינוקיו.... טוב, אז לפני הרבה הרבה שנים...
- לא! אני כבר מכיר את זה בעל פה. תספרי לי על היפיפייה
הנרדמת.
- זו הפעם האחרונה שאני מתחילה מההתחלה! אל תשכח שאתה צריך
לקום מוקדם מחר.
- בסדר, נו תתחילי כבר!
- לפני הרבה שנים, בארץ רחוקה רחוקה, חיו מלך ומלכתו היפה
בארמון גדול ומפואר. במשך שנים רבות הם רצו ילד, אבל...
- נטע, איך נולדים ילדים?
- אההה.... תשאל את אמא.
- אבל אני רוצה לדעת עכשיו!
- אל תפריע לי כשאני מספרת לך סיפור! אז כמו שאמרתי, אחרי הרבה
זמן נולדה להם לבסוף ילדה. והם קראו לה אורורה...
- מה זה אורורה?
- זה מילה אחרת לשחר, כשהשמש זורחת.
- באיזה שפה זה?
- לא יודעת, אל תפריע לי יותר או שאני אפסיק את הסיפור!
לחגיגות שנערכו לכבוד הנסיכה הקטנה הוזמנו כל אנשי הממלכה,
וביניהם גם שלוש פיות טובות כדי שיעניקו ברכות לתינוקת...
- זה כמו הפייה של השיניים?
- לא! זה סוג אחר. בכל מקרה, המלך והמלכה שכחו להזמין את הפיה
המרושעת שגרה מעבר להרי החושך. כל שלוש הפיות הטובות בירכו את
אורורה- ביופי, בנעימות, בקול יפה... אבל לפני שהפיה השלישית
הספיקה לברך את הילדה...
- אז המכשפה הרעה הגיעה, וירתה בהם עם רובה לייזר כמו בפאוור
ריינג'רס?
- יובל! מי מספר כאן את הסיפור?
- את.
- נכון. אז תשתוק.
- זה משעמם. תחליפי סיפור!
- יובל, אם היה לי רובה לייזר הייתי יורה בך בעצמי!
-אמאאא! אבאאא! נטע אמרה ש...
- שששש! טוב בסדר, אני אחליף סיפור, רק אל תצעק! מה אתה רוצה?
- תספרי לי סיפור חדש.
- אני לא מכירה סיפורים חדשים.
- תמציאי!
- טוב. פעם אחת בארץ לא רחוקה, חי לו ילד מתוק אך מעצבן...
- אני?
- אולי. לילד הזה הייתה אחות מדהימה ומקסימה, ובעיקר בעלת
סבלנות אינסופית לילדים קטנים ומרגיזים.
- זה לא מעניין, תגיעי לסוף!
- אתה לא רוצה לשמוע את הסוף.
- למה?
- כי בסוף, הילד הקטן והקרצייתי הולך לישון!
- אני חושב שאני מעדיף את היפיפייה הנרדמת.
- תחשוב שוב.
- את לא נחמדה בכלל! אני אספר לך סיפור. פעם אחת היה ילד חמוד
שזה אני, ואחות מרגיזה נורא שזו... נטע? נטע, זה לא מצחיק,
תתעוררי כבר! נטע, קומי... הסיפור עוד לא נגמר!
מוקדש באהבה רבה לנסיך הקטן שלי, האח הכי חמוד בעולם, שעוד
לא יודע אפילו לקרוא ובכל זאת כבר ביקש שאכתוב עליו סיפור:
"משהו כמו בחיים האמיתיים, ושיהיו שם גם הפאוור ריינג'רס". |
