דממה.
רק צליל ירח משתקף בחלון לוחש לנו שיר ערש ישן.
עינייך מביטות בי כאילו מעולם לא ראו אותי ככה שותקת עטופה
בנו.
אני אפופה בך.
חושך.
רק צל גופך מוצא דרכו דרך החשכה אלי.
ואני כמו מיתר פורטת גלים מתנפצים לעוד מזח נשכח.
בוהה כמו מביטה באשליה... בך... בי.
לחישה.
שקטה ורכה עד כדי שלא פוגמת בדממה המלטפת.
מילים ששוברות עוד מחסום ריגשי ישן עטוף בשכבות חדשות.
להסחף רק בך ברגע שבו רק שנינו קיימים.
מוזיקה.
אלא אינם עוד צלילים.
אלו המילים שהייתי אומרת לך, אילו רק היה לי קול יפה, כישרון
נגינה, להקה... והרשימה אין סופית, אך אין זה חשוב.
יש לי אותך... זה כל מה שביקשתי.
אהבה.
כן... עוד קיימת חיה כזאת. |