איליה פרדקין / חוזה |
נותן בו אמון, וצבעו המולבן
השקר קטן, אך עדיין מציק לי
כשעט בידי החוזה כבר נחתם
דוהר כמו סוס, המצפון כבר צווח
קירות לפניי, ומשקל ברגליי
אך מישהו לפתע הדלת פותח
האור הטהור מנקה חטאיי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|