ביום בהיר,
כשקרני שמש מלטפות את גבה,
חצתה אריאנרוד פלג מים רענן.
אבוי לה,
כי המלכה הרתה
ובבן לא רצוי זכתה.
קיללה היא אותו כי לשם לא יזכה מפיה
ובכך גם לא מפה אחר.
אך הערים עליה הנער והעניק לו כינוי מלשונה.
קיללה הוא בשנית כי לאישה לא יזכה,
בין אם בת חווה היא או אשת פיות.
הערים עליה שאר- בשרה ויצר לעצמו אשת פרחים:
לבלודווד שיער שושנים
שגוונם כה זהוב וקרוב אל השמש.
לחייה היו כניצת התפוח.
ומלבושיה פורחים בלבלוב שדות הקיץ
של אדום, כחול, צהוב וסגול.
כך ישירו לרקע נגנית הנבל יושבי יערות ואגמים עתיקים.
ישירו בקול הלל על גברת שנוצרה מתשוקת טבע, פרחים ושמים.
נכתב על פי אגדה המצוייה בערפילי אבלון/ מריון צימר בריידלי
(ע"מ 507) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.