כשחשבת ללכת - האם ידעת לאן?
אני פה בשקט סופרת את הזמן
פולטת אנחה כואבת לחלל החדר
שואפת עוד שאיפה מן הניקוטין המר
וחושבת אולי עדיף לעזוב הכל עכשיו

בימים אחרים ורודים יותר
הייתי שוכבת על כרי דשא רכים
פרחים מסביבי פרפרים מרחפים באויר
ריח של חיים התחדשות העלים
ואתה מלטף את שיערי בחום
שקט מסביב רק נשימותינו שומעים

ועכשיו אתה הולך - האם אתה יודע לאן?
ועכשיו אני לבד אני יודעת ממזמן
יושבת בחדר עם קירות סגולים
מפנטזת על ימים אחרים
מתי אני אתעורר אל מציאות אחרת
טובה יותר רגישה יותר
פחות כואבת