לילך גור / המוות הולם אותנו |
איש זן ואני,
יושבים ולוגמים תה
צמחים המרככים בי
את הלם השכול.
אין כמו מוות לשעות אחר הצהריים
אתה אומר,
ומוהל את חיוכי האבל בשלך.
מוזג עוד ארומה של חום
אל כוסי, שהתרוקנה.
למיקו, על טיפות של חום ואנושיות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|