[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בטון נמס וחושף את שלדת הבניין, ריח שרוף באויר, גויות חרוכות
בכל מקום, דממה עמוקה, עשן מיתמר, רעמים עמומים באופק, ואני
מזיין אותך ומזיין ולא מפסיק לרגע. חיילים במרחק עצום מסתערים
על יעדים מבוצרים, טנקים רומסים בשרשראותיהם כל חלקה טובה,
מטוסי קרב משליכים פצצות של מאות טונות על מטרות שסומנו מראש,
טילים מונחים מדוייקים חודרים מבעד לחלון, ואת מוצצת לי חזק עד
כאב, אוחזת באשכי ולא מרפה. גשרים מתמוטטים וקורסים, עבודה של
עשרות שנים יורדת לטמיון בשניות, מקדשים עתיקים ופסלים מרהיבים
מנותצים לרסיסים בפגיעות ישירות של ראשי קרב גדושי חומר נפץ,
כבישים הופכים לנתיבי עפר מטושטשים, רחובות ורובעים שלמים
נמחקים, היו כלא היו, יומם ולילה מגיחים המפציצים וממטירים אש
תופת ממנה אין מנוס, ואילו אני מעמידך על ארבע ומתחבר אליך
מאחור, נוהם ונושף, זעקותיך מעודדות אותי להלום בחזקה עוד
ועוד, אוחז במתניך. שדות נפט עולים באש, ואת לוהטת ככבשן.
השמים אפורים מעשן השריפה, וירכיך רטובות כל כך. מאות אלפי
פליטים נודדים צפונה, ואני אוחז בשערך וגומר בשאגה אדירה.
הנה שוב נשמעים הצופרים.  



 

שדות נפט עולים באש, ואני לוהטת ככבשן.
אני נוגעת בפניך בכריות אצבעותי, נהמה עמומה באופק, הן רטובות.
אני לוקקת את פניך בלשוני, תחילה באיטיות, ואחרי כן מרפרפת
במהירות, טעם של מלח על שפתיי. תהייתי פושטת צורה מתמזגת
בגניחה בלתי רצונית כאשר אתה מפשק את שפתיי בלשונך, ננעץ בי עד
העצם, מטביע חותם קפיצי בתנועה חלקה. עיניי נעצמות. גם תודעתי.
לא לזוז. ירכיי רטובות כל כך, חלקלקות, מתפתלות מעצמן, רוצות
אותך בפנים עוד. ועוד. ילדה קטנה טופפת בין זכוכיות. טפיף
טפוף. רוצות לקבל אותך לתוכי. עוד. היא טופפת בזהירות, היא
מאוד מוצלחת בזה, וגם יש לה מזל. עוד. אתה ננעץ בי בחוזקה על
גבול הכאב המטושטש. הדי התפוצצויות באוויר. אתה נשלף. משתהה.
על הקצה. אני שורטת את גבך, אוחזת בישבנך מהדקת אותו אלי. הוא
סימטרי. גם אני נפתחת אליך בסימטריות, כמו שני פלחים מדויקים.
הדופק שלך פועם בחוזקה. או אולי זה שלי. טילים מונחים פולחים
את בתי המגורים. רובעים שלמים נמחקים. מקדשים עתיקים היו כלא
היו. השמים אפורים מעשן. גם עיניך אפורות כשאתה גומר. אתה
מתגלגל מעלי מרוקן. אני מטפטפת. אתה צוחק בטיפות מלח גדולות.
פסלים עצומים של אריות מכונפים קורסים בשניות, מתכנסים בעצמם
בזויות גרוטסקיות.
זרע הפורענות מתעורר לחיים.




http://www.haaretz.co.il/hasite/images/picGalleryObject/GAL27/baghdad-006.jpg







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה כל מה שיש
לכם להציע?


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/3/03 10:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ראב ברט

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה