מכיר את הדממה הזו?
זו שבאה לאחר שהדמעות נפסקות
כשהנשימה מתחילה להסתדר
המחשבות מפסיקות לפתע
ונחות קצת
והלב נסגר עד הפעם הבאה
ואתה, עדין זרוק על הרצפה
עצוב, בודד, אבוד כל-כך
עדין מחכה לה, שתבוא אליך
אם היא רק היתה באה,
הכל יכל להראות אחרת
ואתה פוקח את עייניך
לאחר שהדמעות מתיבשות מעייניך
ולא רואה אותה
ולא שומע אותה
ולא מרגיש אותה
מולך...
אתה היית נותן הכל
רק שתבוא כבר, אליך
אבל שום דבר לא עוזר
אתה בלעדיה עכשיו
כל- כך מפוחד
כמו ילד קטן שפוחד בחושך
ועכשיו, אמא כבר לא שם בשבילך
כדי לחבק אותך ולהרגיע
אתה מסרב להאמין שזו מציאות
אבל עמוק עמוק אתה יודע שכן
מחכה לה,
למרות שאינך מאמין שהיא תגיע כלל
מחכה לה,
אפילו לביקור קטן, רק לזכות לחיוך המלטף שלה...
עד שהיא תגיע,
הדממה תמשיך לסרור בחדרך
רק אתה לבד, בתוכך
    מחכה לה....