|
הניחו את המסרגות
קפלו את הקורים
עכבישים יקרים
מהלילה רק פרפרים
דממו את הקירות המאיימים להתנשק
מלאו את התהום בשמיים כחולים
פחדים מוכרים
כי מהלילה רק פרפרים
במקום בו זחל נחש
ראיתי שממית של מזל
איפה שנהרות של דם שצפו בכאב
זורם לו פלג מלווה דרך חדשה
והאויר שפעם קפא משאגת אימה
מתענג לו עכשיו על משק כנפי ציפורים
כי מהלילה בחלומותיי
רק פרפרים |
|
|
הפסיקו לשים
אותי לקלס,
נתעבים שכמותכם!
אנא, רק הניחו
לי להיות!
האיש האדום
מלמעלה הד
אינאף. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.