דרכינו היו שזורות זו בזו
ואת נקודת המפגש פספסנו.
לקבור את האהבה שלי זה כמו לקבור אדם בעודו חי.
אבל עכשיו כבר מאוחר מדי.
לך יש את האחרת שלך ולי את האחר שלי.
כבר עברה מזמן התקופה שבה רציתי אותך כל כך ואתה... מסתבר,
רצית אותי.

הדחקתי את הרגשות שלי, הפכתי את עצמי למזוכיסטית בשבילך-
כדי שלא תיפגע, כדי שהקשר שלנו לא יפגע.
לא רציתי לפגוע בך ובסוף נפגעתי בעצמי,
וידייך שנוגעות באחרת עכשיו הן אותן הידיים
הלא מודעות לעצב שלי.

"אי אפשר לחזור אחורה בזמן" הם כל הזמן
צועקים לי את זה חזק, הם צועקים בתוך הראש שלי,
הם צורחים את זה, שכולם ישמעו, שלא נטעה.

משפט אחד, שלוש מלים, הדבר הכי פשוט והכי מסובך בעולם.
אתה שתקת אז, ושתקתי גם אני.
הגיון ארור הרחיק אותך ממני, הרחיק אותי ממך,
וכך סתם ללא שום סיבה, איבדתי את מה שאף פעם
לא ידעתי שהיה שלי- איבדתי את האהבה שלך.