התמונה מוקדשת לאישה המטומטמת והמשועממת ביותר שפגשתי בחיים.
עמדתי ליד השלולית בערך רבע שעה עם המצלמה, והיא יצאה מהחנות הסמוכה ונשענה על
הקיר והסתכלה עלי. רבע שעה. אני לא עשיתי כלום, עמדתי וחיכיתי לאנשים או
מכוניות, והיא עמדה והסתכלה עלי עומד ומחכה.
ואז הגיע אוטובוס, אז צילמתי אותו והיא שאלה:
-"למה אתם מצלמים?"
הבטתי סביבי.
"אתם?" שאלתי.
-"כן, נו, למה אתה מצלם אז זה? להראות את המצב של השכונה?"
-"אני מצלם את זה לעצמי"

זה השתיק אותה לעוד איזה חמש דקות.
צילמתי שני טוסטוסים, מונית ואיזה ארבעה זקנים לסירוגין.
ואז היא הצליחה לחלץ מהראש את השאלה הבאה:

"מה, אתה צלם במקור?"

מה זה צלם במקור? שההורים שלי נולדו בארץ הצלמים? שאני כרגע מבחינתה עורך שם
ברחוב ליד השלולית, אבל לפני זה הייתי צלם במקצועי? מה זה צלם במקור?

אחרי שהיא שאלה את זה צילמתי את התמונה הזו והלכתי בלי להגיד מילה.
האטרקציות ששכונת התקווה מייצרת חורגות מהיכולת שלי להינות מהן.