אוריאל מור / מבטים |
הפסנתר מנגן עוד תו בחרישות מירבית
חייך עוברים,כיד הגורל מולך
אני לא יכול לשנותם
תנו לי לחזור אחורה
מבט חטוף לנשיקה הראשונה
אהבתך הראשונה והאחרונה
יד הגורל פעלה נגדך
גלים השקיעו נשמתך
נלקחת בלילה ההוא
ועכשיו נזכרנו
שלא היה בעצם כלום כאן
הותרת אחריך חלל ריק
בכינו לילות רבים על אבדונך
יזכור עצוב של ניצן של פרח לעולם .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|