אש התאווה קיימת וממתינה
למגע אשר ילבה הלהבה,
לאחר שכבר מלחישתך את שמי
הצתת את חישני תשוקתי,
כל גופי מצטמרר
ולא מהקור שבחוץ התנחל
אלא, מהציפייה המתוקה לגופך
בתשוקה שלא תתיישן.
והנה מניח ראשי על חזך,
בעדינות מנשקך,
נושם את ריח גופך
אשר כיין משכר
ומערפל את חושיי,
או שמא אלו ידייך
אשר מלטפות את גבי
ומביאותני לנקודת המסתי?
את מרימה את ראשי
ומנשקת במצחי
ואצבעותייך הסורקות עמוד שדרתי
מקצרות רוחי בציפייתי...
לבי הולם מתענוג
כאשר בא לתוכך גא וזקור.
23/12/02 ©
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.