|
בא לי להוריד לך סטירה לפנים
בא לי לקרוע ממך את כל הבגדים
פשוט בא לי.
ככה כשאני כותבת את מה שעובר לי במילים
אתה שותק ונותן ביקורת
כשאני מקריאה לך אני יכולה לצרוח,
אני יכולה לבכות, לרקוע ברגליים.
וזה לא יעשה לך כלום.
ונמאס לי כבר לכתוב עלייך, אז אולי תעוף?
לאלוהים בטוח יש כנפיים.
זה לא שלא אכפת לי ממך
וזה לא שאני לא אוהבת אותך יותר.
אני פשוט משחררת.
עצבים, חיוכים, כעסים, תסכולים.
משחררת עכשיו
ושותקת
שירי אהבה נכתוב לך אחר כך. |
|
|
נניח, שהידיים
שלכם היו שתי
משגרי טילים
ענקיים, מי,
ואני שואל אותכם
ברצינות, היה
מתעסק איתכם?
הצבא כמובן, כי
כשיש לך בן אדם
עם 2 משגרי
טילים בתור
ידיים, אתה
משתיל כוונות
לייזר על
האוזניים שלו,
ושולח אותו
לעזה
אני, שצריך
להפסיק להמציא
נשקים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.