השמיים תכולים, הארץ ירוקה
לא מפרחים, מזבל ואשפה.
החיים מושלמים ואנחנו שרים
על כמה רע וטוב, כמה רע כבר יכול להיות?
ומי שכבר גמר לשיר, כותב לעצמו עוד שיר
עוד בלדה, עוד סיפור אהבה, עוד רגע של תהילה.
מה אכפת לו, הוא לא מוכר
הוא אנונימי, הוא זר.
הוא יכול לקלל, הוא יכול להשפיל
הוא יכול הכל, הוא יוצא בזול.
כולם קוראים, צוחקים או בוכים
זה לא משנה, אתם עדיין לא מבינים.
אתם חושבים שאתם יודעים על מה מדובר
כשבעצם גם הכותב לא מבין שום דבר.
מה לעשות, הוא עוד אידיוט
אחד שחושב שהוא יכול לשנות.
החיים שלו בזבל כמו גם שלכם
רוצים לקרא עוד שיר? לכו תכתבו אתם! |