מוטי ריקלין / סיפורים מהקפיטריה |
ועגלגלה, מתמלאת הקפיטריה,
כמו מחבת, בקשקוש פרצופים,
שדגים מבטים, ממעמקי הכסאות הכחולים.
וכשמבטך קופא, כמו הזמן
בצילום, ובחדרי החושך של
הלב, מצלצלים טלפונים,
אני חולף לידך,
ולא אומר מילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|