לולית אלון / ניר |
אני כבר לא זוכרת איך זה לנשק אותך,
איך מרגישות שפתיי כשהן נוגעות בשפתייך.
אני כבר לא זוכרת איך זה לחבק אותך,
איך מרגיש עורי צמוד לשלך.
אני כבר לא זוכרת את הריח שלך,
ואיך הוא עופף אותי מכל הכיוונים.
אני כבר לא זוכרת אותך,
ואת כל הדברים המיוחדים הקטנים.
אני כבר לא זוכרת איך זה לדבר איתך,
מה אני מרגישה בליבי כשאני שומעת אותך.
אני כבר לא זוכרת את צבע עיניך וקמטיי חייוכך.
אני כבר לא זוכרת אותך, נקודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|