(מוקדש למורה הדגול שלי לדרמה, ליאור לנדס)
פעם נגעתי בשמש
ונכויתי
לא מהשמש-
אבל אחרי שאתה נוגע בשמש
מקפיא מאוד לחזור לאפלה.
פעם נגעתי בשמש
ואלפי גיצים להטו סביבה בהתלהבות,
כנראה לא בגללי, בגללה.
אבל זה בכל זאת נחמד לחשוב
שיש לך חלק בעיניין.
פעם השתילו לי שמש
שמלאה חלל ריק ופעמה
יחד עם לבי פעימות אדרנלין קצרות ונלהבות,
שהפכה לשעתיים לחלק ממני-
ואז ירדתי מהבמה והשתחויתי
לפני הקהל.
( בגיל 16 העליתי יחד עם ליאור לנדס, המורה לדרמה, מחזה פרי
עטי, בשם "האחדות מעל הכל", מחזה בו גם השתתפתי. כשירדתי מהבמה
חשתי ריקנות עצומה- ובעקבותיה ברחתי מההוסטל בו שהיתי באותו
הזמן. כעבור מספר חודשים נכתב השיר... משתתפים נוספים
בהצגה: תפקיד ראשי ניצן גורדון, תפקיד משני יגאל אומן) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.