טיפות שעווה
מטפטפות
עיני עצובות
על אחר בתשוקה מסתכלות
הרוח בחוץ נושבת ומארגנת תזמורת
מנגינה מוכרת כל כך...
אני חשה צמרמורת

צמרמורת שלא ניתן לרפא או להקל
כי מי שמנסה לעזור - בעצמו מתבלבל
וכשמתקרב - נהיה חולה
נתקף בחולשה, בתשוקה מתמלא
תשוקה שחזקה כל כך השפעתה
שלא ניתן לחזות את עוצמתה
ולא כדאי לעצור
                 כשהוא רוצה...
ולא לשכנע
         כשקו אהבה חוצה

חוצה - כי רוצה...
אור חזק בעיני שוב
                 להדליק
ואש בלבי - שאחר כיבה
                        להצית
ובמקום הוא, אולי, ידלק את הנר  
                                   שבלב
כי דמעות שעווה שזלגו
                            לעולם לא יוכל לנגב