היא צועקת וצועקת ואף אחד לא שומע.
לא משנה כמה חזק היא תצעק זה תמיד יראה כאילו היא שקטה
ומצחיקה.
יש לה חיוך בין שתי האוזניים שילטף אותך כל פעם שתסתכל עליו
ורק בגללו אתה לא שם לב לצעקה.
היא צועקת וצועקת ואנשים עוברים לידה, מחטיפים מבט וכאילו
מחטיפים סטירה, לאף אחד לא באמת אכפת. כי גם כשהם שמים לב, הם
חושבים שזה רק רגע, ושבעוד שניה זה יעבור, שרק יבואו ויגידו
לה, "אל תהיי עצובה" וזה מה שיעזור.
וכשהיא רואה שאף אחד לא עונה היא שוב מתחילה לצחוק ובכל צחוק
יש צעקה ובכל צעקה היא מנסה להגיד משהו...
משהו, שאף אחד לא רוצה להבין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.