New Stage - Go To Main Page

אסתי דמש
/
הדת שלי ושאר דתות

אתם, האלים שלי
אתם, הסיבה לחיי
אני, האלה שלכם
אני, הסיבה לחייכם
יחד אנו מרכיבים יקום שלם
ורק כמה אנשים מיוחדים זכו להכיר יקום קסום זה
כמובן שכל אחד חי במסגרת שלו, וכל עוד אדם חי במסגרת שמבחינתו
מתאימה לו, זו המתנה הכי קסומה שניתן לקבל.
הדת, דבר שרבים לא מבינים, זאת לא עוד סתם מסגרת, זו דרך חיים
ניסתרת, זו דרך לבטא את עצמך מבלי להוציא מילה, זו דרך לסדר את
אמונותייך מבלי להתעלם משאר האמונות, זו דרך לחיות מבלי לסבול,
זו דרך לסבול ולדעת שלכל סבל יש את סופו כי לאחר כל סבל חוזרים
לחיים מופלאים אלו. אתה למעלה, אני לא מרגישה אותך, אומרים את
שמך וזה לא עושה לי כלום, במידה ואתה קיים, התוכל בבקשה לחשוב
קצת על אותם הילדים שלך ולטפל בהם כמו הורה טוב?! הרי אין כזה
דבר ילד לא טוב, יש כזה דבר הורה לא טוב. בכל מיקרה עבורי אתה
לא קיים. אתה מבין?! ברגע שאדם מאמין בכח כלשהו הוא מתחבר
אליו, ואני תמיד האמנתי בכח ואף פעם לא התחברתי אליך באמת.
אולי לתקופה קצרה כן הרגשתי חיבור כלשהו, אך זה חלף לי יחסית
מהר, כי ככל שהתבגרתי הבנתי דברים, ואותם דברים שהבנתי גרמו לי
פתאום לא להבין אותך.
אתה למטה, אתה בעיניי לא יותר מאגדה יפהיפיה אך זהו, עבורי
הקיום שלך לא מתבטא בשום דרך, הגענו אליך, בנו של התושב
העליון, ייתכן והיית קיים, ייתכן ואפילו היית נביא, הרי אני
נביאה בדרכים שלי, אז למה שאתה לא תהיה?! אם קיומך היה אמיתי
אז היית אדם גאון, אך לשווא, כי תיראה איך חייך ניגמרו, למרות
שגם זה עדיין מוטל בספק, אך גם אתה לא עושה לי כלום. מלבד
מההערכה שאני חשה כלפייך אין בך כלום שממלא אותי. מידי פעם,
כשאני רואה את הסימן הזה, ה"צלב" זה ניקרא, אני חשה משהו, משהו
שכן ממלא אות, אך הדבר הזה מורגש כמשהו שלא קיים עוד, ייתכן
ובחיים אחרים הייתי נוצריה, אך חיים אלו, הם חיים אלו ואין לי
שום קשר עכשווי לנצרות, פרט לזלזול במאמיניה של דת יפה זו, כי
כבר אמרתי בעיניי כל דת היא קסם, אך מאמיני הדת זה כבר משהו
אחר. בהם לפעמים מותר לזלזל ואפילו נדרש, אך כאשר אני קמה
בבוקר ומריחה את הטל הנח על העלים מסתכלת על צמרות העצים
מלמעלה, כאשר אני נופלת על האדמה תופסת אותה בידיי מריחה אותו
ומתחילה לצחוק - אז אני הכי מרגישה את הקסם. אז אני הכי מרגישה
שמשהו ממלא אותי. לדעת שאני עדה למחזוריות של החיים, הקסם של
התחייה בזריחה והקסם של מנוחה בשקיעה, כאשר הירח יוצא ומציץ
קצת בעולם זה מדהים, זו הרגשה כה נעלה ונישגבת, זה חלק ממני
וזה מחולק לכ"כ הרבה כוחות שביחד יוצרים את החיים בטבע, ביקום,
אלו האלים שלי, הסיבות לחיי.
אני האלה שלהם, הסיבה לחייהם
וביחד אנו מרכיבים יקום שלם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/3/03 12:10
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסתי דמש

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה