אלוקים סוחט את העננים עלינו.
כמו סמרטוטים,מורידים מטר.
מנסים לשטוף במהירות את כל הרוע שהצטבר פה.
טיפה אחר טיפה.וקור.כדי שיצור קצת רגש.
זמן הקיץ זה רק זמן מעבר.זמן בו אנו מחדשים חטאינו.
בעוד שאלוקים דואג לכך שיהייה מה לטהר.
כל כך עסוק.
לבכות זה גם מעין גשם.
גשם פנימי.שמטהר את הנפש,מבתוך.
בגלל זה זה טוב לבכות הרבה.ככה איזה איזה אמרה לי פעם.
יש כאלה שאין להם על מה לבכות,אבל רק בכאילו.
שומרים את כל הגועל מבפנים.
ויש כאלו שמנסים לטהר כמה שיותר,
ורק שוטפים את הפנים.
אויי.כמה צורות של עננים.כמה חטאים.
כמה חטאים.
והעצים שנשטפים,ביחד עם החטאים.
ואנחנו לא מטהרים.אנחנו כולנו.
טמאים.