אלינור כהן / סיפור טבעי שלי |
עליי הם מורידים את המטר,
כל כך קודרים בלעדייך
ואני רועדת,ולי רק קר.
השמיים מצננים את האויר
ורק אני חשה בסופות,
מפזרים את האבק שבחוץ
ולי זה נכנס לבפנים,אל התחושות.
האדמה מצמיחה צמחים וירק
לי רק יש חולות וסדקים.
מבין כל רעידותייה
עליי נופלות האבנים.
האדמה הזאת מוארת
מלטפת את הארץ ביופייה
ורק אני אותה עוזבת
עולה למעלה
חזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|