|
מול אותם השיחים
על אותה מדרכה
בעיניים דומעות
ומחנק בגרונך.
זה שעה ארוכה
שחושב ודואג
איך תמשיך שוב לצעוד
וכבר בפסגה אתה עומד.
ופותח עיניים
מנסה להתגבר
ומראה כה מדהים
לתוכך אז חודר.
הרצון כה בהיר
מעולם לא היה
והרגש חזק
אין מקום לאשליה.
ושומע מילה מבטיחה מאי שם
שאתה לא לבד עוד יותר לעולם.
אז לפתע מול אותם השיחים
על אותה מדרכה
בעיניים דומעות
אך דומעות משמחה. |
|
|
לא הבנתי למה
בקומיקסים מי
שצועק צועק
ARRRGHH
הרי זה דבילי
לגמרי
אם מישו ירה בך,
היית צועק
אררררגגגגג?!
צועקים "שבעס",
צועקים
"אייייה!",
אבל לא ארררג!
אד המתאבד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.