|
מול אותם השיחים
על אותה מדרכה
בעיניים דומעות
ומחנק בגרונך.
זה שעה ארוכה
שחושב ודואג
איך תמשיך שוב לצעוד
וכבר בפסגה אתה עומד.
ופותח עיניים
מנסה להתגבר
ומראה כה מדהים
לתוכך אז חודר.
הרצון כה בהיר
מעולם לא היה
והרגש חזק
אין מקום לאשליה.
ושומע מילה מבטיחה מאי שם
שאתה לא לבד עוד יותר לעולם.
אז לפתע מול אותם השיחים
על אותה מדרכה
בעיניים דומעות
אך דומעות משמחה. |
|
|
ב-2010 נוכל
לבקש מהמחשב
שימציא סלוגן
בעצמו.
ב-2020 נוכל
לבקש מהמחשב
שימציא לאישתי
שעכשיו קוראת לי
לזרוק את הזבל
ולהשכיב את
הילדים לישון,
פיתרון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.