נמאס מהכל.
רוצה את המלחמה.
אולי כך, אפסיק לחשוב על אהבה.
מה קרה?

בת 17 וקצת,
עם ראש עמוס
במחשבות על אהבה ובנים
שכל הזמן, מחפשים רק דבר
אחד.
יופי.
לאו דווקא סקס.

והן צוחקות,
חושבות שזה נכון,
ומתכחשות,
לי אומרות,
שאני יפה,
כשאני מרגישה-כל כך מכוערת
מבפנים.

אתה לא חושב,
כל כך ספונטני ושובב
בקושי מדבר.
ואני לפנייך,
אך מחזרת כמו בן אחרייך.

וההההההכל נמאס.
המלחמה רוצה לבוא. הכל הפוך על הפוך.
אהבה יותר לא אצלי בראש,
כי כלום לא קרה.