שוקי: " סטרוליק, אני חושב שאני גוסס"
סטרוליק: " ואני חושב שזה יום המזל שלי: מצאתי גוש ג'ראס
ברחוב" (מראה את הגוש לשוקי)
ש: " סטרוליק, 'סתכל עליי - העיניים שלי צהובות, הצוואר נפוח,
הבטן קשה ונפוחה, הרעידות"
ס: " הא, זה לא בעיה (מוציא מהכיס פודרה). קח, שים קצת והכול
תקין, הא?" (מכין קססה)
ש: " סטרוליק, זה נראה כמו גוש חרא יבש"
ס: " כן, גם אני הייתי מופתע למצוא סופר-טולה פשוט שוכבת שם
מאחורי הכלב"
ש: " כן, אבל... חפיף, מה זה משנה, אני גם ככה גוסס"
ס: " גוסס שמוסס, אתה רק צריך לעשן משהו. תביא סיגריה" (מקבל
סיגריה משוקי)
ש: " מה גורם לך לחשוב שזה 10 טולות ולא באמת חרא?"
ס: " הריח"
ש: " הריח? אבל כל השפם והזקן שלך טבולים ב...בבאנג לאסי?"
ס: " זה לא באנג לאסי. המיקסר שלי מקולקל כבר שנתיים"
ש: " אבל קניתי לך חדש לפני חודשיים"
ס: " (שותק כמה שניות) המממ... חשבתי שזו רק קופסה ריקה של
מיקסר אז שמתי עליו מפה והנחתי עליו מאפרה"
ש: " אז זה המעמד מאפרה שלך בשירותים... לא הרגשת שהקופסה כבדה
קצת מכדי להיות ריקה?"
ס: " כן, הרגשתי. אבל הבלגתי. בדיעבד זו הייתה טעות"
ש: " בטח שזה היה טעות! (רועם) חשבת שאני יביא לך קופסת קרטון
ריקה ליומהולדת?!"
ס: " חשבתי שזה איזה קטע אוונגרדי חדש או משהו..."
ש: " טעות! תקלה! חרא בפרצוף!"
ס: " ובגלל זה גם הבאתי לך קופסה ריקה ליומהולדת שלשום"
ש: " כן, קופסה ענקית של טלויזיה עם כלום בתוכה"
ס: " כן, אבל הקופסא של הטלויזיה הכי טובה בעולם. זה היה 42
אינצ' של גרץ. בכל מקרה זה לא היה באנג לאסי, זה כולה אתמול
בלילה שתיתי לפני שינהחלב חם עם עוגיות וזה פעל כל כך טוב
שנרדמתי על הקססה בסלון" (מחמם את הקססה)
ש: " איייייף, עכשיו זה גם מריח כמו חרא"
ס: " כן, אבל זה חרא עם עוד משהו"
ש: " עם טבק"
ס: " וקורטוב של ג'ראס. אולי הכלב אכל ג'ראס וחירבן אותו
בשלמותו"
(דוחס לצ'ילום)
ש: " בכל מקרה, זה מרגיש כמו היום האחרון בחיים שלי. מסור ד"ש
לכל מי שישאל 'לאן שוקי נעלם?' או 'איפה שוקי, אני רוצה שיזיין
אותי כי אני פמלה אנדרסון'"
ס: " (אחרי פאף) אתה יודע, גם יש לזה ארומה של חרא עם טבק"
ש: " כנראה שזה באמת חרא (סטרוליק מהנהן בהסכמה נוגה). תבטיח
לי שתשרוף אותי ותפזר אותי בים"
ס: " זה חייב להיות בסדר הזה? מה כבר יש לך? אני ימות לפניך,
כרגע עישנתי חרא"
ש: " הבטן הורגת אותי, נראה לי שאכלתי משהו לא טוב"
ס: " בבית?"
ש: " לא, בשירותים בעבודה. מצאתי חטיף 'מרס' מוזר עטוף בלבן אז
אכלתי אותו ואז הבנתי שזה היה חרבון עטוף נייר טואלט בתוך
האסלה הארורה הזאת" |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.