קראו לה דנה. ילדה ממוצעת, בת 15. חיה בחור שקצת קשה לצאת
ממנו. אבל כשאפשר, היא מנצלת את זה. בקיץ היא הכירה חברה
מגבעתיים, קראו לה נופר.
ב30/9/2001 היא ישנה אצלה, בין יום כיפור לסוכות. נופר למדה
ביום הזה, ולדנה היה גשר. דנה ונופר היו חברות די טובות, דיברו
על הכל. נופר דיברה איתה כל הזמן על אסף וניר, ודנה דיברה איתה
על איתי.
נופר התרגשה כי סופסוף דנה תראה על מי היא מדברת כל הזמן.דנה
ונופר ישבו במסדרון עם חברות של נופר, ודנה די השתעממה ובהתה
בדלת בחוסר מעש. זה היה אז שהוא נכנס. יישות זוהרת, מסנוורת.
בדיוק מה שהיא חלמה - סטייליסט שזוף בסוף ספטמבר, מחומצן לשעבר
מה שיוצר משחק צבעים בראשו, עם חיוך של מיליון דולר. נופר
הבחינה שלדנה די נשמטה הלשון וזרקה לעברה- "כן, זה אסף..."
דנה התעלמה מפיסת המידע ורק בהתה בו במשך היום. נהנתה מהמבטים
של השכבה היחסית עלובה של נופר. וסוף סוף גם הכירה חברה של
נופר- שיר, שדיברה איתה באייסיקיו כבר יותר מחצי שנה.
שיר הייתה חברה של תומר, שפעם יצא עם דנה.
בסוף היום, באוטובוסים, ישבו על האבנים דנה, נופר וניר, השני
שעליו דיברה נופר עם דנה. מרוב התרגשות שכחה להציג את חברתה,
ולכן עשתה זו בעצמה. גם ניר נראה לה חמוד, אך המלאך שראתה קודם
לא דר מעינייה עדיין.
הבנות הגיעו לבייתה של נופר, וכשנופר הלכה לשירותים, העתיקה
דנה את מספרי האייסיקיו של אסף וניר.
דנה הגיעה הבייתה, הוסיפה את אסף וניר לרשימה, ונופר שלחה לה
גם עוד אחד שהיא דיברה איתו, אורי. ילד ממש חמוד. היה קליק של
שיחה בינהם, היא ידעה שעליו יהיה אפשר לסמוך.
דנה סיפרה לאסף, שהיא כרגע יח"צנית של "פסק זמן", הוא התלהב,
וביקש שתודיע לו כשיש מסיבה, נתן לה את הנייד הפרטי. היא דיברה
עם השניים, בנתה לה תדמית לא רעה בכלל, תפסו ממנה, לא סתם. אסף
היה אדיש, אבל נופר אמרה לה את זה פעם, אז היא הבינה שזה לא
אישי.
כשנודע לה על מסיבה, לא היססה וצלצלה אליו.
"אסף... מניינים? זו דנה, חברה של נופר.. מהאייסיקיו.."
-"אהה... מניינים??"
"וואלה חדשות טובות בפי, מסיבה בשישי"
-"שיחקת אותה!"
"אבל.."
-"אין אבל, לא אוהב אבלים"
"אבל אני לא באה"
-"אההה.. ביאסת!"
בינתיים היא השקיעה זמן בלחשוב איך לנסות להשיג את אסף, איך
להשיג את אסף, לעשות אותו שלה. ומה עם נופר. דנה ושיר לעומת
זאת ממש נקשרו, דנה תמיד אהבה את שיר. שיר תמיד שיחקה אותה
ביץ', אבל דנה ראתה את מה שמאחורי.
איזה יום, בדרך חזרה מחברה, היה לדנה טלפון, מאסף.
"סתם אני מתייבש פה יש לנו ריצה בית ספרית עוד מעט והתחשק לי
לדבר איתך"
דנה זהרה. אפילו אמא שלה הרגישה. הם דיברו קצת, וצחקו, עד שהוא
היה צריך ללכת.
כמה ימים אחרי, דנה ונופר רבו. נופר אמרה משהו על תום, ודנה
אמרה משהו על אסף ושתיהן התעצבנו וניתקו.
28/12/2001, דנה ושיר קבעו להיפגש אצל שיר.
מדנה אמרה לניר, לאסף ולאורי שהיא מגיעה, ושלושתם ביקשו לפגוש
אותה, אז הם קבעו ב16:30 בגן רבין...
ראשון, הגיע אורי..
"אז אלו הפנים מאחורי המסך..."
לא הטיפוס של דנה, אבל ידיד טוב.
התיישבו שלושתם על הספסלים בגן, שיר, אורי ודנה ודיברו קצת.
לאחר כמה דקות, הגיע ניר, שנראה לא רע בכלל, אבל כלום לא
משתווה לאסף. אחרון חביב, באיחור אופנתי, על אופנוע, לא פחות
ולא יותר- הגיע אסף.
שיר ודנה ישבו על ספסל אחד, ואסף, ניר ואורי על ספסל אחר.
הבנים דיברו על מכוניות, ודנה ושיר- על עינייני בנות.
באיזה שהוא שלב ההפרדה התפוגגה, כך גם המבוכה והקרח, ודיברו,
וצחקו... עד שאורי היה צריך ללכת לאימון של כדור מים, וניר
ואסף- למשחק כדורסל עם חברים.
אסף שאל-
"אז רגע, לאן אתן הולכות עכשיו?"
דנה ושיר הפנו מבט אחת אל השנייה בסימן שאלה
"לכו לנופר...!"
דנה ושיר בשנית- אך בנוסף פרצו בצחוק אדיר,
גם שיר רבה עם נופר באותה תקופה..
"מה מצחיק..???... אאא... רבתן.... מי הבחור?"
דנה הסמיקה, אך הכחישה.
"טוב, תלוו אותנו למגרש מול הבית של ג'ינג'י?"
ויצאו לדרך.
לאסף הייתה חברה באותו זמן, ולא ידוע למה, אבל דנה אפילו לא
ניסתה להתקרב אליו. במשך הדרך נוצר פער בין דנה וניר שהלכו
קדימה, ושיר ואסף שהלכו כמה מטרים מאחורה. ניר ודנה פלירטטו,
צחקו, ודנה הרגישה קרבה מסויימת מצידו, והיה לה נחמד עם זה. אם
לא אסף... אז ניר.
הרביעייה הגיעה למגרשון הקטן מול ביתו של אחד המלדים, ושיר
ודנה התיישבו על המרכה וצפו במשחק.
"אסף שאל עלייך ועל ניר..."
-"הא?"
"הוא פשוט שאל אותי- "יש בינהם משהו"?..."
לאחר כמה דקות, נחו ניר ואסף ליד דנה ושיר. ניר התייב ליד דנה,
ואסף, על הכביש ליד. דנה כרגיל די בהתה באסף, תוך כדי שיחה של
ארבעתם. אסף שיחק עם הלשון שלו, ודנה כמעט נמסה במקום, עברו בה
צמרמורות בכל הגוף...
דנה ושיר החליטו ללכת, סימנו שלום לבנים, ויצאו לדרך.
בדרך עברו אצל ידיד של שיר- גיא.
דנה לא כל כך הסתכלה עליו, אך ראתה שהוא מסתכל, בעיניים.
מבט ישיר, בלי שום מבוכה. לאחר כמה דקות הלכו, והוריה של דנה
אספו אותה הביתה.
בערב, התחברה לאייסיקיו...
אסף היה אופליין, וניר היה מחובר.
"שלום שלום, איך היה היום בעירנו הצנועה?"
-"היה נחמד מאוד, אל תמעיט בערכה, אני גרה במושב.."
"וואלה? אולי תבואי שישי הבא ותישני אצל שיר כבר?
ככה יהיה לנו יותר זמן להיות ביחד???"
-"המממ... יש סיכוי שניפגש באמצע.."
"אין פרטיות באמצע... בואי לכאן..."
-"ואיפה יש פרטיות אצלכם אם אפשר לשאול..?"
"אצלנו אפשר ללכת לאיזה גן ולהעלם...
רגע, ואם תבואי, תשני אצל שיר או שתחזרי בערב?"
-"אני יחזור ממתי שיימאס לכם ממני.."
"אז את יכולה לעבור דירה לכאן :)"
דנה מחייכת לעצמה, וחושבת, גם ניר חמוד, למה לא? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.