הדייג כמו שותק מהאור אשר לפתע הבליח סביבו...הוא ראה את דמותה
צוללת במים אך נותר קפוא שד כמהופנט ורק עמד ובהה בדמותה
המתרחקת של סירנת הים הצוללת למעמקים.
לאחר שהתאושש מן המעמד, שב ביתו וסיפר לאמו שהוא חש מאוהב
בסירנה ושבכוונתו לצאת לחיפושים אחריה עד שימצאנה וישבה אותה
בביתו. " לא, בני, סירנות מאד מסוכנות...שמע מה אני אומרת
לך.." אמרה האם אך הבן הדייג בשלו. אז הציעה האם לבנה שיקבל
יעוץ אצל הזקן החכם הגר ליד הים. הבן נעתר ופנה אל הזקן , ארוך
השיער האדום, עד הרצפה, ועיוור אך מאד חכם.
החכם המליץ לו לשבותה ברשת ניילון עם חורים צפופים ואף הזהירו
שאם ייכשל במשימה עלולות להיות התוצאות הרות אסון עד מוות.
הדייג לא נחרד, הוא היה עדיין שבוי משירת הסירנה אשר התנגנה
בראשו. הוא התכונן למבצע, הכין הרשת ולפני הנץ החמה, וחושך על
פני ארץ, ירד אל הים והצליח לשבותה.
כאשר הגיע לביתו פתח הרשת כדי להציג הסירנה בפני אמו , ולחרדת
השניים הייתה זו סירנה מכוערת ובלויה , עם שיניים כמו קלידי
פסנתר ישן, גוף מקומט ירוק דהוי, שיער מדובלל, שדיים נפולות
וקולה כקול המסור. האימא נבהלה וברחה אל בית אחותה והדיג המסכן
נותר לבדו עם זוועתו.

חייו החלו להיות סיוט של ממש...הסירנה לו נתנה לו רגע של שלווה
בחייו: " תכין לי אוכל, תרים אותי לחדר לישון, קח אותי לים
לשחות, אני רעבה, תרים לי הזנב- אני צריכה להשתין, אני שוב
רעבה, אני שוב רוצה לשחות..." וכך הלאה. הדייג העצוב נשא את
המכוערת שלו מפה לשם, ביום ובלילה ולא ניראה הקץ לסבלו. לבסוף
נשבר מעומס הזוועה והסבלות ופנה בבקשת עזרה לאמו. אמו הפנתה
אותו שוב לחכם הזקן , לא לפני שהקניטה אותו ב"אמרתי לך...".
הדייג פנה אל החכם אשר הורה לו לגזוז את שיערו הארוך ולקשור בו
את הסירנה וכך להטילה חזרה לים. החכם התריע שוב שכשלון בביצוע
משמעותו מות הדייג. הדייג מיהר לבצוע המשימה בלי רגע של
מחשבה.....גזר שיערו של החכם, קשר הסירנה וזרקה לים...המבצע
צלח.
בעודו שב לביתו חלף ליד הצוק בו ראה את הסירנה בפעם הראשונה ,
שמע שירה והבחין שוב בסירנה יפיפייה , אלא שהפעם, סירנה זו ,
לא פנתה לשוט אל המצולות אלא התקרבה אליו והחלה לשוחח עמו
בקולה המהפנט:

"כאשר אתה משתוקק למישהי בכל מאודך, חפש קודם כל את הד מאווייה
שלה. מה שקרה לך זה בגלל שלא האזנת לשירת הסירנה אשר הביעה
בשירתה את מאווייה, אלא האזנת אך ורק למאווייך שלך"

הסירנה סיימה לדבר, הרימה זנב, זינקה אל המים והחלה שטה אל
מצולותיה כאשר בזנבה כאילו מסמלת לשלום.


אגדה עממית

11/08/02