אני גרוע כמוך.
היא יושבת, מתבוננת בי,
אני עוצם מבט.
מבקש שתשתוק, שתהיה בשקט.

מלטפת אותי. אני מהסס.
מנשקת אותי. אני נרתע.

אני גרוע כמוך, אולי אף יותר.

מלטפת אותי. אני מלטף חזרה.
מנשקת אותי. אני מחזיר נשיקה.

כה יפה, אך למרות זאת בכל
נגיעה שלי אני נרתע.

רק רוצה חיבוק, רק רוצה להיאחז.
בגללך, בגללך.

אני יודע שזה לא בסדר, שאני לא בסדר.
היא מבקשת יותר מאשר אני יכול לספק.

אני כה כואב, כה עצוב.
מבכה על מה שנהפכתי להיות.
הפכתי להיות כמוך.

כנראה שבשבילה אני הוא את והיא אני.
מרחם עליה, יודע מה היא עוברת.
מבטיח לעצמי כי בפעם הבאה אעצור,
לא ארשה זאת.

אך אני יודע, עמוק בתוכי, כי גרוע אני ממך.

כנראה שאת העונש שלי, העונש על מעשיי.
מעשיי מוחזרים לי באותה המטבע.

מנסה לחשוב האם עונש בא לפני
החטאים או אחריהם.

אולי בעצם דרכה אני מעניש אותך,
אני בני מינך.

מחשבות ממלאות אותי שעה שאני נרדם ערום.