[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ארבל הכרמלי
/
אבל מחר...

אינני יכול לשקר יותר,
אינני יכול שלא להיות כנה
ואני מודה שאינני יכול לנשק
אלא לאהובתי שאותי איננה אוהבת,
היא, לי, את לבה לא מגלה
אלא באמצעות שליח נקטה,
ואני אינני משיב מילה
ואף לבכות לא יכול.
מדוע לא אמרה לפחות "שלום"
אפילו בלי "להתראות"?
מדוע מתחמקת ממני לגמרי
כאילו איננו מכירים בכלל?
בעצם, לא חשוב כבר
כי מאוחר מדי לשאול,
אבל לי איכפת לדעת
כי לבי נשבר ולא יודע למה.
אנסה לומר לה בלילה של מחר,
שאולי תדע, כי בלי שתרצה
קשרה אותי בעבותות
שקשה להשתחרר מהן כה מהר.
ואם תשאלני: "מדוע מתייסר?"
אענה לה: "אותך אהבתי".
עכשיו אינני יכול לומר מילה
ואפילו לא אנסה.
אבל מחר...


1974 ©


מצגת השיר:
http://www.angelfire.com/poetry/arbel2/avalmahar.pps







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא, אני רוצה
פרוקופייב!




-העמותה לעידוד
ההכרה
בפרוקופייב


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/03 17:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ארבל הכרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה