אני אוהבת אותה על תנאי. ככה היא אומרת. לא מוכנה לקבל את
העובדה שזה לא ככה.
מה? אני צריכה להתחנן אלייך כדי שתביני?! זה באמת לא ככה! אני
נשבעת!
אני לא אוהבת אותך על תנאי! וכן... יש אנשים שנורא "נגעו" בי.
וכן... יש אנשים שהם נורא מיוחדים בשבילי. וכן... יש אנשים
שרשמתי עליהם הרבה מונולוגים, סיפורים, שירים ומה לא...
זה שאת לא אחת מהם זה לא אומר שאני אוהבת אותך על תנאי.

מה אני צריכה לעשות כדי שתביני שאת כן מיוחדת? מה אני צריכה
לעשות כדי שתפסיקי עם הרחמים העצמיים האלה שלך? מה אני צריכה
לעשות כדי שתביני שאת כן "מישהו" ושאת לא "עוד מישהו" ?!

את יודעת מה? לא! אני לא אעשה שום דבר כדי שזה לא יהיה ככה. כי
לי נמאס. נמאס לי מכל האנשים האלה שצריך להתחנן אליהם שהם
מיוחדים ושאני באמת אוהבת אותם! אם זאת את, או ליזה, או לי או
לא יודעת מי... תתפגרו כולכם טוב!?
גם תמותו!!! לא איכפת לי כבר! נמאס לי מהכל! וכאן זה נגמר!


הנה כתבתי לך מונולוג? מרוצה?