היא בוכה,
משוררת על מגדלי
כנסיות, זועקת לעזרה
בשפה פואטית,
אישה-נערה
טובעת. התצילו?
אני
מחבקת, עוטפת
באהבה, אך אין לחדור
את חומות
המבצר, היא מבקשת לשכוח
לחדול
אך ממשיכה במסע
צלב עצמי
מוסיפה לרוץ מול כיתת היורים
לבסוף
בנופלה - עוד מילה:
הכיצד ?
ואני -
עדיין
אוהבת, אם כי
נואשתי
לטלי בהערכה ובאהבה רבה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.