[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הוא ליטף לי את הלחי בלטיפה רכה ושאל: "מה קרה?"
" זה הגשם", עניתי, "אני לא בוכה". הוא חיבק אותי חזק ושאל
שוב: "אבל באמת, מה קרה? הגשם לא מלוח ועצוב כמו הטיפות
שזולגות על עורך." שתקתי, לא רציתי לספר, אפילו לא לעצמי. הוא
שתק לרגע ואז: "הוא פגע בך. אני מרגיש את זה. אבל למה?"
" אני באמת לא יודעת. לא היה לי כוח להקשיב לו יותר. זה כל מה
שעשיתי כל הזמן. להקשיב לו, לעשות מה שהוא רוצה, מתי שהוא
רוצה, ואז לעזוב אותו לפי בקשה שלו."
הוא חיבק אותי שוב, חיבוק דוב שכזה ולחש:"זה לא מגיע לך, זה כל
כך לא." ואז אמר בהחלטיות:" טוב, בואי, הולכים הבייתה. את עוד
תתפסי דלקת ריאות."
ככה הוא, תמיד דואג לי. אז עזבנו את הספסל והלכנו חבוקים בגשם
החזק ביותר שידעה העיר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שלום, קוראים לי
נחמן ואני כבר
לא מגמגם


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/3/03 17:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרן קהיל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה