בדרך הביתה חשבנו על שם בשבילו.
את השם הקודם שלו, הוא לא זכר. הכל נמחק .
אז בהתחלה ,לפתע היה מרים את ראשו הקירח ומסתכל ,בוחן את האזור
סביבו.
עכשיו הוא לא מבין לתגובה ממי מצפות הבריות שהן קוראות בשם של
עובד חדר מתים.
אז סחבתי  אותו ,לא היה אפחד.( במאה הזאת אמרו, אין מספיק
משאבים, וכשמגיעים למצב כזה, ביי ביי.) היה לו ריח חדש, של
תינוק . הוא כבד. לא הייתה לי בעיה להשאיר אותו  זרוק ,אפילו
לא בשביל האדם שפעם היה, כי האדם הזה לא נמצא כאן יותר. ולא
רציתי להתעסק בעניין היצור המוזר בר המזל הזה יותר.
ואז רגע לפני שמכרתי אותו, בשביל 2 ליטר מים, ניסיתי לתת לו
ללכת לבד ולקח לו זמן. כמו תינוק. יכול להיות ,ודי בטוח שעשיתי
את זה בגלל  הריח שלו.- של חיתולים, מזכיר  תינוק. כי  מזמן
הפסיקו להאכיל אותו עיסה הרגילה. הוא שתה רק מטרנה סופר פלוס
לשלב 1.
לא מצאנו לו שם. כי תינוק  לא יכול לחשוב על שם לעצמו. החלטנו
לתת לו לגדול ולהחליט לבד.
איזה אינטליגנט. חודשים ספורים אחרי הוא כבר מצא לעצמו שם.
ואמר שכשהוא יגדל הוא רוצה להיות רופא.