יום העצמאות החל להתקרב, התחלנו לתכנן דברים, לקנות, להכין,
רצינו לעשות קומזיץ בזולה עם המדורות של תומר.
כמה ימים לפני, בטי באה אלי ואמיר ואדר היו אצלי, מכיוון שהיא
כבר הייתה מוכנה, סיפרנו לה למרות שידענו שתמר לא תשמח מזה,
והיא באמת לא שמחה, וגם בטי לא שמחה, סיפרנו לה כי רצינו לצרף
אותה, כי סמכנו עליה, ואהבנו אותה, והיא החזירה לנו בברוגז,
אפשר היה לראות על הפרצוף שלה את הזעם, כפוית טובה, היא אפילו
לא יודעת מה היא הרוויחה עכשיו, בטח חושבת שזה סתם עוד איזה
מסיבה שלא הזמנו אותה אליה, אז טעתה, ולמרות שלא הודתה אני
חושבת שהיא ראתה את הטעות שלה ובפנים היא שמחה שסיפרנו לה.
הגיע יום העצמאות, לקחנו כמה רובי מים, ועשינו מלחמה, היה ממש
כיף, רצנו והשתוללנו ולא שמנו לב לכלום, פשוט פוצצנו אחד את
השני עם הצינור, והיינו רטובים כמו כביסה תלויה בחוץ, שכרגע
יצאה מהמכונה. כיוון שהבית שלי היה הכי קרוב, אני הלכתי להביא
מגבות וסווטשרטים. נשארנו שמה כולנו מסביב לנרגילה, כבר עישנו
בסביבות העשרה ראשים, אחר כך הגיעו החטניקים, התנחלו על
הנרגילה התנחלנו על המדורה, על האוכל, הם לקחו הכל ובלי הרבה
בושות "החזקים שורדים" הם אמרו ואני לא אכלתי את זה, הם עיצבנו
אותי אבל בטי ואדר התלהבו מהם אז לא דיברתי, כל הערב לא
דיברתי, פשוט ישבתי בין כולם, ופתחתי את הפה רק כשהייתי מכניסה
את הצינור של הנרגילה לתוכו אחרי הרבה זמן שהוא לא הגיע אלי,
פתאום שמנו לב שאנחנו יושבים שם - אני, אדר, בטי ומלא חטניקים,
הלכתי מהר לחפש את השאר והם היו על הדשא ליד, הלכו מכות, שיעמם
לי עם הנרגילה אז הלכתי לדשא, וגם שם שיעמם לי. תמר החליטה
לעשות משהו, היא הלכה אליהם, לקחה להם את הנרגילה בתירוץ משכנע
"זאת הנרגילה שלי, גם אני רוצה לעשן ממנה, תודה" והלכה להתיישב
במקום אחר. כולם התחילו להצטרף אליה, וסוף סוף היה לנו קצת
שקט, היתה שיחה, די מוזרה, משהו על הומואים ולסביות, תמר טענה
שהיא לסבית ואמיר כמובן התעצבן עליה, ותומר הקניט אותו גם
"אחרי שהיא הייתה חברה שלך, אין פלא שהיא לסבית" אמיר שתק
ואחרי כמה זמן הלך בלי להוציא מילה, לא עברו שעתיים וכבר עוד
באים להפריע לנו, מתן ואלעד, הם החליטו לחנך אותנו, כיבו לנו
את המדורה, את הנרגילה ולקחו איתם את בטי ואדר, שניהם היו
מסטולים מדי בשביל להתנגד, אבל אני ותמר התנגדנו. בסוף הלכנו
הביתה, ואני הייתי עצובה, שוב, סתם, אני אפילו לא זוכרת למה,
אבל הרגשתי, הייתי בודדה בבית, היה לי חסר מישהו, הלכתי לישון,
וקמתי רק מאוחר בערב שלמחרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.