גנבתי זוג נעליים צהובות מחדר ההלבשה של שחקנית מפורסמת.
קיוויתי שאם אנעל אותן, יישתנה מזלי לטובה. הנעליים הגנובות
היו קטנות עלי ולחצו עד מאוד. לא וויתרתי, לקחתי אותן לסנדלר.
הנעליים נמתחו על סד שעות מספר. בינתיים הסתובבתי בחוצות העיר
בכפכפי-ים, שכן כפות רגלי נמלאו בפצעי לחץ. בתום המתיחה אספתי
את הנעליים הצהובות מהסנדלר ושילמתי עבור עבודתו בכספי האחרון.
הנעליים איבדו מצורתן ובכל זאת נעלתי אותן לרגלי בתקווה, למרות
הפצעים, והמשכתי בדרכי. מצבן של כפות רגלי הלך והחמיר. כעבור
ימים מספר גיליתי שנדבקתי מהנעליים בפטריה כרונית.

"איזה מניאק כרוני גנב לי את נעלי המזל! טוב, נו, גם ככה הן
לחצו לי", התבאסה שחקנית בחדר ההלבשה.

היה זה המופע האחרון של שחקנית צעירה ומבטיחה. באמצע המערכה
השנייה תקף אותה שיגעון והיא החלה זורקת חפצי תפאורה על הקהל.
בין החפצים המוטלים מן הבמה היה כדור בדולח כבד שפגע בראשו של
פסיכיאטר מכובד והרגו במקום. עיתוני העיר עטו בהתלהבות על
הגוויות.

שבוע מהיום בו גנבתי את הנעליים חלמתי חלום. בחלום כרתו את
כפות רגלי, עונש לגנב. כפות רגלי הכרותות נעולות היו בנעליים
הצהובות שנצבעו אדום. הבנתי שחייב אני להחזיר את הגניבה
לבעליה. שמתי פעמי לבית-המשוגעים העירוני בו אושפזה השחקנית
הגנובה.

מודעות אבל קישטו את הכניסה לבית המשוגעים. שבוע לפני כן נהרג
הפסיכיאטר הראשי בתאונה מצערת. אווירת נכאים שלטה במקום. מסרתי
את הנעליים הצהובות לאחת האחיות וביקשתי ממנה להעביר אותן
לשחקנית בדימוס.

"לא רוצה שום נעליים! חוץ מזה שאלו מלאות בדם!", בכתה משוגעת
בחדר מבודד.

היו אלו מלותיה האחרונות של השחקנית שנגנבה. האחות קיבלה נזיפה
וזרקה את הנעליים הצהובות לפח. יום למחרת הן התגוללו בזבל
שמחוץ לבית המשוגעים. נרקומן שברח מגמילה אסף אותן בדרכו
לחברתו המסטולה.

"חזרתי והבאתי לך מתנה", קרא הנרקומן והניח את הנעליים על
המזרן הטחוב.
"איזו מן מתנה זו? יש בהן זוג רגליים כרותות!", צעקה חברתו
בפחד.
"את בהזיות! תגידי תודה, יא מניאקית!", נעלב הנרקומן.
"אני סחית לגמרי, כנראה יש לי פלאשים. ומאיפה הנעליים, גנבת
אותן?", שאלה חברתו, "מתי הספקת?"
הנרקומן העיף לה סטירה שכאבה במיוחד במצבה המפוכח, והיא החלה
מצווחת ומתייפחת על צווארו של הנרקומן, מתחננת לסליחתו וכדומה.
מאוחר יותר הלך הנרקומן לאיזה רוכל חפצי יד-שניה למכור את
הנעליים. בכסף הוא קנה לו ולחברתו מנה, בהחלט מתנה נאותה בהרבה
מזוג נעליים.

עוד באותו הערב חנותו של הרוכל עלתה באש, אך נעלי המזל נצלו
ונמצאו ע"י איזו ילדה תועה שהביאה אותן לאמא שלה שלבשה את
הנעליים והפכה לשחקנית מפורסמת וכו' וכו' וכו' ואז באתי אני
אני אני וגנבתי והרסתי וחלמתי וחלמתי וחלמתי, ומוחי איים
להתפוצץ מחלומות- והחלומות החלו נהפכים למציאות.

היזהרו לכם, רוכלים ופסיכיאטרים. הרי הגנבים והנרקומנים מעבר
לפינה.