הים שוב גועש,
אין רגע מנוחה,
המתח הורג אותי,
נעלמה התקווה.
ואני בורח רחוק,
להר הירוק
הכל פורח שם.
הגשם שטף את הדם,
שהזין שורשים,
של פרחים צעירים.
הנחל זורם...
זה נחמד.
עד שאתה מבחין שזה לא מים -
זה דם.
השקט הזה גורם לי שלווה,
ציוץ הציפורים נותן לי תקווה,
ואת... את לי אבדה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.