הלכתי על שביל האבנים הצהובות, אני ואיש הפח. רציתי שהוא יראה
את אהבתו אלי בביצה קשה, הייתי רעב. היה לי נדמה שיש לו אוכל
בכיס, אז חתכתי לו את הראש. אבל איש הפח לא התרגש, הוא שם את
ראשו בחזרה והחטיף לי מכה חזקה. איש הפח התעצבן, אז הוא חטף את
בת המלך ולקח אותה למגדל גבוה. במגדל החל לעשות בה מעשים
מגונים. אני, כגיבור שאני, לקחתי את הסכין של גוליות שהייתה
כמו חרב ענקית בשבילי וחתכתי את המגדל לשניים. איש הפח ובת
המלך נפלו אל תוך הנהר, כמו שתכננתי. הוא החליד וטבע והיא שחתה
אלי ונתנה לי סטירה. איש הפח נשאר שם עד היום, הוא לא מצליח
לצוף למעלה ולאף אחד אין כוח לצלול עד למטה כדי להציל אותו.
אני אוהב מנהיגים גדולים וחכמים. אנאטולי לא היה כזה, הוא כלא
את בתו במגדל השני ליד זה שחתכתי, אז אני טיפסתי עד למעלה, עם
חבל ועזרתי לבת המלך לרדת. היא קצת פחדה וגם התהפכה כמה פעמים
בדרך למטה, ונורא התעצבנה שצחקתי עליה. אולי זאת הסיבה שבגללה
כשהגענו לקרקע היא החליטה לברך אותי בעוד כאפה נחמדה.
למרות הכאפה, הצעתי לה לצאת איתי לכוס קפה חמה. היא הסכימה,
והלכנו לסטארבאקס הקרוב. שם פגשנו את חבריה, שלא אהבו אותי
בכלל. אז מה אם אני לא שותה קפאין, אז מה. אז מה אם אני לא
אוכל שוקולד, אז מה. כמה ציקלופים הם ראו שאוכלים שוקולד
ושותים משקאות עם קפאין. לא יחסתי לזה יותר מדי חשיבות, לקחתי
את בת המלך בחזרה לארמונה, שכבתי איתה ואז כמובן היא נתנה לי
עוד סטירה. מה שיותר מדהים מכל הסטירות הוא, שהיא כל פעם קלעה
לאותו מקום בדיוק, נשארה לי צלקת בצורת היד שלה, והטבעת.
המלך ששמע ששכבתי עם בתו, מיד קרא לי אליו. הוא שאל מיד מה
הסימן שיש לי על הפנים ואמרתי 'מהסטירות'. המלך נראה תוהה
וחושב ולפני שהספקתי לשאול אותו מה קרה, או להסביר לו את פשר
הסטירה, שלא ממש ידעתי, הוא הכניס לי אגרוף באף. מזל שיש לי
שרירי אף מפותחים כל כך, אבל המלך המסכן שבר את ידו. לפני
שפינו אותו לבית החולים ,שאני בידיי החשופות בניתי לו את קומות
שש עשרה עד שמונה מאות ושתיים, הוא אמר שאם כבר מדברים על יד,
מה עם ידה של בתו.
אני הסכמתי, חשבתי מה כבר יכול להיות רע, היא נראית לא רע, יש
לה כסף, ואני אעשה אותה נחמדה. כבר הייתה לי תכנית, תכנית שלא
יכולה להכשל. התחלתי לתכנן איתה את החתונה ובטעות בדרך עשיתי
לה בטן קצת עגלגלה, לא בכוונה. הזמנו את כל החברים שלנו, אפילו
את איש הפח שידענו שממילא לא יוכל להגיע. ולא שכחנו להזמין גם
את המכשפה מהדרום, הצפון, המערב ומבורמה. הכל היה מוכן, גם
שמלתה היפה והלבנה והטוקסידו הסגול, אדום, לבן, ירוק שלי.
הגעתי לחופה, בירכתי את כל האורחים, את הרב, הכומר ואת אללה
שבשמיים. קניתי לי איזה פולקה עסיסי, כדי לא לאכול את האוכל
המגעיל שהבאנו לאורחים, ונעמדתי במקומי. המוסיקה החלה להתנגן
וכלתי היפה החלה לצעוד לקראתי. היא הגיעה אלי, ואני ליטפתי את
הלחי שלה והזזתי את שערה מפניה. הסתכלתי לה בעיניים נשקתי לה
על השפתיים והכנסתי לה ברכייה באזור החלציים. |
