New Stage - Go To Main Page


החבר הכי טוב שלי מת. הוא נהרג לפני שבוע בזמן פשיטת היחידה
שלו על ג'נין. ישבתי באזכרה שלו, ושמעתי את מפקדו מדבר עליו
בגאווה. מפקד היחידה של אבי הוא אדם גבוה וחסון, איש צבא
אמיתי. אנשים כמוהו לעולם לא מתים ולעולם לא מוותרים. אנשים
כמו המפקד של אבי לוחמים עד יומם האחרון, רואים להם את זה
בעיניים ועל השלפוחיות בידיים. אני זוכר שאבי חזר הביתה
מהטירונות וסיפר לי דברים שבאותו זמן חשבתי שהם בדיוניים. עד
שראיתי את מפקדו לא האמנתי שיכולים להכריח אנשים לשתות מים עם
בוץ, אבל מפקד כזה יכול לעשות הכל.

בלי להראות רגש, המשיך המפקד בנאומו, ממשיך ומפציר באנשים על
אומץ וגבורה, ממשיך להלל את אבי כגיבור מלחמה. הוא סיפר שאבי
לעולם לא וויתר בשטח, 'הוא היה "פייטר" אמיתי' אמר המפקד
והוסיף שלא הייתה אי נעימות שאבי לא היה עומד בה. אני זוכר את
אבי כאדם שלא אהב לישון במיטה שלא שלו, והיה צריך את כל התנאים
של הבית, אבל מפקדו כנראה הכיר אותו בצורה אחרת. הוא היה שותה
איתו מים עם בוץ, ואיתי אבי אהב לשתות וודקה עם חתיכות תפוחי
עץ כדי להמתיק את המשקה.

אני לעולם לא אשכח את הילדות שלנו ביחד, אבי ואני היינו הולכים
יחד לכל מקום, חברים הכי טובים. אני זוכר את הפעם שרבנו על
אירית. באותו יום התחלנו לשתות וודקה, שאבי אהב אותה מתוקה.
היום שהוא התגייס היה יום מפנה, הוא לא התגאה במיוחד ביחידה
הקרבית אבל הלך לעשות את "חובתו" כפי שקרא לה. הוא שלח לי
ולאמו מכתבים מהשטח, למרות שהדבר היה כמעט בלתי אפשרי, אבל מאז
שאני זוכר את עצמי אבי היה עושה דברים בלתי אפשריים. בכיתה ו'
הציק לנו איזה בריון, אבל אבי התייצב מולו וקבע איתו בוואדי
שמאחורי ביתנו אחרי הצהריים. כשהבריון הגיע, זרקנו עליו קמח
מהחלון של הבית. אבי היה החבר הכי טוב שלי.

המכתבים ששלח מהשטח היו כתובים בצורה יפה מאוד. אבי תמיד היה
כותב יפה, הוא היה תלמיד וספורטאי מצטיין, אני מניח שאלוהים
לוקחת את הטובים ביותר כשהם צעירים, לא מתפשרת לרגע. היה מוזר
לקבל מכתבים כתובים יפה מהשטח, תוכן כה נורא, אך עניין כה רב,
וצפייה כה רבה, אולי אני סובייקטיבי, הוא היה החבר הכי טוב
שלי. מאז ומתמיד נראה כי לאבי היה הסכם עם המילים הכתובות. הוא
היה כותב והן היו מסתדרות בשורה, כאילו יצאו מספר. ככה השיג את
חברה שלו, בסיפור, קצת שירה, אבל זה בא בעיקר מאהבה.

אחד הדברים שאני לא אשכח שהמפקד סיפר הוא שנתנו לאבי את
הפיקוד. המפקד יצא לבדוק את השטח וכשחזר, הוא סיפר שראה את אבי
מסדר את החיילים כמו אלוהים. הוא סיפר שההוראות של אבי התסתדרו
בצורה מושלמת ברגע שעזבו את פיו, ממש כאילו היה לו הסכם איתן.
אבל ברגע אחד שלא הסתכל, ומילים כבר לא היו על הפרק, כדור אחד
שוטט לאבי ישר לכתף, כמו שתמיד פחד ממנו במכתביו. הוא סיפר כמה
הוא פוחד, כמה הוא נגד המלחמה בשטחים, הוא היה פציפיסט בלב,
הוא ראה יותר מדי דם. תמיד שמעתי על חיילים שהיו לפני סוף
השרות ונהרגו, אבל לא האמנתי שזה יקרה לאבי שלי, לחבר הכי טוב
שלי. לא האמנתי שאדם אשר לא מאמין במלחמה ונותן את כל נשמתו
לחיי אחרים, יתפוס את כוונת הצלף.

מפקדו הקים מצבה לזכרו, כמו אנדרטה, לאות כבוד על גבורתו
ואומצו. המפקד הוסיף שהגיבורים הכי גדולים הם גיבורי מלחמה
ואמר שאבי היה אחד כזה. "פייטר", ככה כינה את אבי שוב ושוב,
"גיבור מלחמה". אבל אבי לא היה ולא רצה להיות גיבור מלחמה, אבי
לא רצה להלחם ואני לא רציתי שילחם בשבילי. אבי לא היה גיבור
מלחמה, הוא היה החבר הכי טוב שלי שאהב וודקה עם חתיכות תפוחי
עץ בשביל להמתיק את המשקה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/3/03 13:31
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יניב הרשקוביץ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה