|
ושוב הלכת
והשארת
אותי
מאחור
ושוב דואגת
שמא
לא
תחזור
אל עבר
ציפורני המוות
הולך אתה
ללא חשש
ושוב דואגת
כי ילדי
לא
ישוב.
אך דאגתי
מוטלת תמיד בספק
יודעת אני
כי תבוא
יודעת אני
כי תמיד
תמיד
תחזור אליי.
וביום שחרורך
מן הכלוב
מן המלחמה
התפוצץ עולמך
בשניה יחידה
קרס עולמי
נפלו
כל עמודי היסוד
ילדי
לא ישוב עוד
ילדי
שלי.
ודאגתי
שוב לא מוטלת בספק
יודעת אני
שאתה
לא תחזור
לעולם. |
|
|
אם הם לא אוהבים
אותי אז למה הם
מניחים אותי ליד
המיטה בלילה?
ואם הם אוהבים
אותי אז למה הם
תוקעים לי רגל
בתחת
נעל בית בדילמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.