הג'וק הגדול והחום עף ישירות מהחלון לתוך עינה. היא התחילה
לצרוח, מנסה להדוף את החרק הגדול, אבל נראה כי לחימותיה רק
המריצו אותו יותר ויותר להיכנס לתוך עינה, ומשם לטייל בתוך
ראשה. היא עמדה נדהמת, ובו בזמן נגעלת עד עמקי נשמתה מהג'וק
שחדר אל ראשה. היא לא ידעה מה לעשות, איך תוכל להוציא אותו
משם?
התחילה לתקוף אותה היסטריה, בעוד שהיא מדמיינת לעצמה איך החרק
מטייל בתוך ראשה, בתוך מוחה, בין אוזן אחת לשנייה. רגליו
המטונפות ליכלכו כל נחלה טובה בראשה.

לפתע הרגישה משהו מנסה לצאת מהגרון שלה. היא רצה לשירותים,
והתחילה להקיא את נשמתה לתוך האסלה. מאות אלפי ג'וקים, קטנים
וגדולים, שחורים וחומים, עם מחושים שזזים לכל עבר, יצאו מגרונה
ונפלו לאסלה. היא הרגישה חניקה גדולה, משהו שלא הצליח לצאת
מהגרון שלה. היא דחפה את ידה לתוך פיה, ומשכה את מה שהפריע לה
לנשום מתוך גרונה.
היה זה עוד ג'וק, אבל זה היה גדול יותר מקודמיו - רגליו היו
בגודל של הג'וקים שהקיאה לאסלה, מחושיו זזו כמו מקלות עץ,
וגופו הגדול היה בגודל של כדור פוטבול. היא זרקה אותו בגועל
ובדחייה אל ערימת הג'וקים שזזו באסלה, אך ברגע שהג'וק הגדול
נפל אל תוך האסלה, כל שאר הג'וקים פרשו את כנפיהם והתחילו לעוף
לכל כיוון, עפים מקיר אחד של חדר השירותים לקיר השני, ללא שום
כיוון או מטרה. לאט לאט חלקם התחילו לנחות על פניה המבוהלות,
וגם אלה עשו את דרכם דרך עיניה, אוזניה, פיה ונחיריה אל תוך
ראשה. לא היה לה שום דבר לעשות נגד זה. מאות אלפי הג'וקים עשו
עכשיו את דרכם לתוך ראשה, והיא הייתה חסרת אונים. היא הרגישה
את רגליהם המטונפות מזבל דורכים על כל פינה במוחה ובראשה, את
מחושיהם זזים לכל עבר, מציקים לה מבפנים. היא ניסתה להוציא
אותם בכל דרך שעלתה על דעתה, אבל איך מוציאים ג'וקים מהראש?
היא ניענעה את ראשה בכל כוחה, עצמה את עיניה, סגרה את אוזניה,
צרחה בכל כוחה - אבל שום דבר לא עזר. לאט לאט, התחילה לרדת
עליה אפלה. היא לא יכלה לחשוב יותר. שום דבר לא היה בעיניה
הגיוני יותר. כאב חד פילח את ליבה בזמן שהוא התחיל ליפול -
צונח מטה מטה בגופה, ומתרסק על ריצפת השירותים הקרה.
זה ניגמר.
ליד ליבה, גם גופה שכב עכשיו דומם ומדמם. מתוך עיניה, פיה,
נחיריה ואזניה התחילו כל מאות אלפי הג'וקים לעשות את דרכם
החוצה, הראשונים כבר מתפזרים, נעלמים בין אריחי הריצפה.