טביעות אצבעותי
על השמנה הנמוכה
נכרות אל מור האור
וכבר ריקה היא מתוכן
כל שהיה בה
כבר נמצא בקרבי
ועוד הזרועה נטויה
הנה מצטרפת היא
אל כל חברותיה
משמאלי, אחת לאחת
ריקניות ומשומשות הן
אסמן לו לאיש
בניד ראשי הכבד
ומיד יביא אחת חדשה
כולי תקווה שזו האחרונה
משכיח את הקודמת
ותעלה חיוך רגעי
על בדל שפתיי הסדוקות
כבר נטושים הכסאות סביבי
רק אני נותרתי
אני והכוסות הריקות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.