זה קשה, זה חונק, זה מפתיע
היא נתקעת לך בין הורידים.
חודרת עמוק לעצמות
ומבלבלת את כל הרגשות.
הלב אז יושב וצורח,
הבטן עושה את שלה,
הרעד מציף את הגוף,
ושאני רואה אותו הכל מתחיל מההתחלה.

זה קשה עוד יותר אז לשכוח,
לברוח מהמציאות.
לנסות אז בכל הכוח
לגמור את הסיפור.
אחרי שכבר זה תקוע
לנסות כנגד כל הסיכויים להוציא,
והלב עדיין עושה את שלו
ואותו רק מעניין עצמו, ואותי עצמי.

בהתחלה זה היה נהדר.
דבר קטן ושולי שהעניק עוד.
העניק ניסיון, אושר ואקשן,
העניק בלבול, אכזבה ודיכאון.
שהחלקים הרעים אז השתלטו
והוא אז הפך לאובססיה-
רק צא לי מהראש
רק צא לי מהלב ומהנשמה.

זה קשה, זה חונק ומפתיע.
להתאהב זה דבר לא קל.
דבר לא קטן, דבר לא מרגיע,
דבר שמלחיץ ושנגמר אז- הוקל.
זה יכול להצליח
זה יכול גם לא
אך באיזה שלב זה נגמר
ואף אחד לא היה רוצה אז להיות במקומו.

להפסיק לאהוב זה דבר די קשה.
אחרי שהכל כבר כל כך מסובך.
לתפוס את הראש בידיים,
לנער,
לערבב ולומר
לא אוהבת אותו יותר
לשקר במצח נחושה
עד שבסוף עם קצת תקווה זה יעזור
ולא תהינה עוד האהבה...